דיבור לא מובן

מ. הוא בחור ישיבה, בעל מוח חריף ומחודד. במפגש הראשון הוא אובחן כבעל דיבור חטוף- קצב הדיבור היה מהיר, וחיתוך הדיבור היה ירוד מאוד. מספר פעמים בכל משפט, ניתן היה לשמוע תקיעה בדיבור כתוצאה מנעילה של מיתרי הקול. הדיבור נשמע מונוטוני וחד גוני, עוצמת הקול הייתה נמוכה, ובאופן כללי מ. שידר חוסר בטחון.

בתקופת הטיפול, העבודה של מ. על הדיבור הייתה לא קלה, אך הוא הרוויח ממנה מאוד. מ. בנה מודעות עצמית למאפיינים השונים של הדיבור שלו, ורכש טכניקות לשליטה עליו. לאחר חודשיים התקשורת עם הסביבה התעצמה, וההערכה והביטחון העצמי גדלו מאוד.

פגיעה בהעברת המסר לבן השיח, יכולה לנבוע מסיבות שונות ומגוונות. חשוב לבצע אבחון מדוקדק, ולקבל החלטה אילו גורמים משפיעים יותר על מובנות הדיבור. לא תמיד גורמים אלו הם הבולטים ביותר במבט ראשוני.

יש לציין כי לעיתים הבעיה מוגדרת כ"דיבור חטוף"- שימוש בדיבור מהיר ולא ברור, כהתמודדות מסויימת עם גמגום. עם זאת, הדיבור החטוף שונה מהגמגום בכמה מאפיינים.

לרוב, אדם שדיבורו אינו מובן אינו מודע לכך-  הוא דווקא מבין את עצמו, אך הסביבה מתקשה בכך. גם דיבור עם בני המשפחה ייצור חוסר תקשורת לעיתים קרובות, אך אנשים שאינם מהמעגל הקרוב אליו, ובפרט זרים- יתקשו אף יותר בהבנת הדיבור שלו.

במקרים רבים, המאזין יוותר על השיחה, או יסתפק בהבנה חלקית של המסר- ולמעשה יווצר כשל תקשורתי. במקרה הטוב יהיה חוסר הבנה בסיסי שאפשר לפצות עליו. עם זאת, הופעה סדרתית וקבועה של כשלים תקשורתיים שכאלה עם בני שיח, עלולה ליצור תסכול אצל שני הצדדים, ולפגוע ביכולת של הדובר ליצור קשרים חברתיים תקינים. לרוב לא יהיה ביטוי קיצוני לבעיה החברתית. עם זאת, הצטרפות של גורמים נוספים- כמו חוסר בטחון עצמי או מעט קושי במיומנויות חברתיות, עלולים ליצור בידוד חברתי.