דחיקת לשון

דחיקת לשון היא הרגל לא תקין, שבו הלשון נשענת על השיניים באחת או יותר מהפעולות הבאות:

  • בליעה
  • דיבור
  • מנוחה

מדובר בהרגל שבא לידי ביטוי בפעולות אלה, אך לא תמיד בכולן.

שני אחים, בני 8 ו-9 שנים, הופנו לטיפול על ידי אורתודונט מעולה שאיתו אני עובד. לאחר 9 מפגשים משותפים, האחים רכשו הרגלים חדשים. הלשון כבר לא דחקה את השיניים בשיגרת היום יום, והדיבור הפך אסתטי יותר.

במעקב של האורתודונט לאחר שנה, כבר לא נראה צורך ביישור שיניים.

גם במקרה הזה- ההורים חסכו עשרות אלפי שקלים, בגלל שידעו לפנות לגורמים המקצועיים הנכונים!

דחיקת לשון בבליעה

אצל תינוקות ופעוטות, הלשון נדחקת בין השיניים במנוחה, בזמן הבליעה ובדרך כלל גם בדיבור. הדבר נורמלי ותקין. עם זאת, על דפוס הפעולה של הלשון להשתנות עד גיל 6-7 שנים. במידה והוא אינו משתנה, יש צורך לטפל בכך.

ישנם גורמים שונים שעלולים להיות מעורבים בדחיקת לשון בגיל בוגר:

  • בעיות במבנה הלוע, הלשון, הלסת או החיך- ובכלל זה חיך שסוע.
  • חולשה של הלשון וסביבת הפה
  • הפרעות בדרכי הנשימה כמו אלרגיה או צינון כרוני
  • פוליפים או אדנואיד מוגדלים
  • לשון גדולה מהנורמה- מקרוגלוסיה
  • הרגלים שנמשכו מעבר לנורמה- כמו מציצת מוצץ או אצבע, וכדומה

כאשר הלשון נדחקת בין השיניים בזמן בליעה או מנוחה, נוצר לחץ על השיניים הקדמיות. הלחץ המתמשך יוצר בדרך כלל שינויים בסידור השיניים ובמבנה הלסת העליונה. בדרך כלל השיניים העליונות בולטות החוצה או מסודרות בקשת, והלסת העליונה צרה ומוארכת. לעיתים נדירות, הלסת התחתונה היא שבולטת החוצה.

השינוי במבנה הפה יוצר מראה לא אסתטי, ולעיתים קשיים בדיבור והגיה. גם כאשר אין שינוי במבנה השיניים או הלסת, הנזק יכול להופיע בגיל מבוגר. במקרים רבים מופיעים שינויים במבנה בסביבות גיל 50, ולעיתים אף נשירה מוקדמת של השיניים.

טיפול בדחיקת לשון יכול להתבצע כבר בגיל צעיר- החל מגיל 7-8 שנים. הטיפול פשוט יחסית, ובמקרים רבים ימנע את הצורך בטיפולי יישור שיניים יקרים בגיל מאוחר יותר.

במידה ובחרת בטיפול יישור שיניים לילדך- דאג לשאול את האורתודנט אם יש לבדוק את דפוס הבליעה על ידי קלינאי תקשורת.

"שנשון"- דחיקת לשון בדיבור

בזמן הגיית ס,ז,צ, ולעיתים קרובות גם בהגאים ד,ת/ט,ל,נ- קצה הלשון ממוקם באופן לא תקין, בין השיניים העליונות והתחתונות בקדמת הפה.

השנשון בדיבור בדרך כלל מופיע יחד עם דחיקת לשון במנוחה ובבליעה.

הגיה כזו היא עניין די חמוד אצל פעוטות, ואף נחשבת בתחום הנורמה עד גיל  6-7 שנים. בגילאים מאוחרים יותר מומלץ לטפל בכך. השנשון משפיע לרעה על מובנות הדיבור, אינו אסתטי, ועלול "להזמין" הצקות מילדים אחרים.

חשוב להדגיש- דחיקת לשון בדיבור לבדה אינה גורמת לשינויים במבנה השיניים או הלסת, אך מופיעה בדרך כלל יחד עם דחיקת לשון במנוחה ובליעה.

דחיקת לשון במנוחה

בדרך כלל קשורה לחולשה של השרירים- לשון ולסת, אך יכולה גם להופיע כשיש בעיות אורגניות, כמו הגדלה של השקדים או האדנואיד, או לשון גדולה מהנורמה- מקרו גלוסיה.

לעיתים מדובר בהרגל בלבד.